דביר

ד - דביר (דבר - בכתיב חסר ברוב המקומות בתנ״ך):

עיר חשובה החל מתקופתו של יהושע:

"ויבוא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון, מן דבר מן ענב, ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל..." (יהושע י״א).

בהתחייבות של כלב - מי אשר יכה את קרית ספר יקבל את עכסה בתו לאשה וזכה בה עתניאל בן קנז. ודבר נקראת גם: קרית ספר, ע״פ הפסוק: ״ויעל משם אל ישבי דבר, ושם דבר לפנים קרית ספר" (יהושע ט״ו).

ולאחר מות יהושע: ״וילחמו בני יהודה...וילך משם אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית ספר" (שופטים א׳).

אמר רב, קראו הפרסיים לספרא - דביר (עבודה זרה כ״ד).

דנה ו- קרית סנה שמותיה הנוספים:

ודנה וקרית סנה היא דבר (יהושע ט״ו).

שמות רבות לה לדביר: עובדה זו הטרידה גם את הספרי בפר׳ עקב: ״וכי מה צורך לבאי עולם בכך? שהיו 4 מלכויות מתכתשות עליה זו אומרת תיקרא על שמי וזו אומרת תיקרא על שמי״. ומכאן לומד הספרי קל וחומר: ״מה אם פסולת ערי ישראל 4 מלכויות מתכתשות על שמה, קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל״

והיכן היא דביר של ימינו: מזוהה עם תל בית מרסם, הנמצא על דרך הפטרולים הישנה - מבית גוברין דרומה.

דבירה - קיבוץ של השומה״צ, הנקרא כך כי יושב על הדרך אל העיר דביר העתיקה האמורה הסמוך לקיבוץ להב.