כבול

כ - כבול (Kavul):

ישוב קדום בגליל:

בחלוקת הארץ בגורלות בימי יהושע בנחלת שבט אשר:

״ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובגי יפתח-אל צפונה בית העמק ונעיאל, ויצא אל כבול משמאל״ (יהושע י״ט).

בזמן בניית מקדש שלמה:

״חירם מלך צור נשא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל חפצו, אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל... ויצא חירם מצור לראות את הערים... ולא ישרו בעיניו. ויאמר מה הערים האלה אשר נתת לי אחי, ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה״ (מלכים א׳, ט׳).

שואלת הגמ׳ (שבת נ״ד): מאי כבול?

כמה תשובות בגמ׳:

רב הונא - שהיו בה בני אדם מכובלין בכסף וזהב. רבא מתפלא על רב הונא: א״כ למה לא ישרו בעיני חירם? מפני שמי שמכובל בכסף וזהב - מפונק הוא ולא יהיו עסוקים בעבודה.

רב נחמן בר יצחק - שהיה האזור טיט, והרגליים היו טובעות ונכבלות בה עד מעל הקרסול ואינו עושה פירות.

אכן - הצד המערבי של האזור הסמוך לנחלת זבלון אדמה בוצית וטובענית.

איכה רבתי: ״שלוש עיירות (בגליל) היה טימוס (קובץ דפים מין ספר - ביוונית) שלהם עולה לירושלים, ולמה חרבו? אחת מהן: כבול - מפני המחלוקת״. [מכאן מובן מדוע הארוע נמצא באיכה).

בכבול התיישבה משפחת הכהנים: שכניה, כיום ישוב בשם זה בגוש שגב.

עוד סיפורים רבים במקורותינו, ואביא רק אחד מהם בשלב זה:

״מעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל, שרחצו שניהם כאחד בכבול, ולעזה עליהם כל המדינה ואמרו: מימינו לא ראינו כך, ונשמט הלל ויצא לבית החיצון... (פסחים נ״א),

או במקור אחר: אמרו להם: אין נוהגין כאן להיות רוחצין שני אחים כאחד״.

היכן היא כבול? - בין צומת אחיהוד ליישוב מורשת.