שוק-מזון / שוקמזיי

ש - שוק-מזון / שוקמזיי

ביכ״נ קדום בנגב - כיום בשטחי חבל עזה.

נמצא במקום:

שבר לוח מאבן עליו שרדו כמה אותיות ומצויינת בה שמה של המשמרת ה- 19 של משמרות הכהונה: פתחיה.

השלמת הכיתוב מביאה לפיסקה הזאת:

משמר תשע עשר-ה פתחי-ה אכלה ערב.

האבן התגלתה בשנת 1961 בסמוך לרצועת עזה ממערב לקיבוץ כיסופים.

לא ידוע אם האבן הזו נמצאה במקומו האמיתי של בית הכנסת, אולם המרחק ממקום הימצאה לבית הכנסת הידוע במעון הוא בסה״כ כ- 7 ק״מ.

לפי מקורות רבים היה יישוב/ביכ״נ נוסף במשולש: נירים-כיסופים-חאן יונס.

ובכן, מעט צפונית לחאן יונס נמצאת חורבה בשם: דריבאת א-שיח חמודה, ובשם נוסף: חורבת שוק-מאזי.

ואללה מאיפוא ומה זה השם הזה?

״נפק לרפיח ולשוקמזיי, עד מטי ספר ימא״ (במדבר ל״ד, תרגום ירושלמי).

המקום הזה שוקמזיי מופיע גם במפת מידבא באזור של עזה.

אם נסכם: אבן עליה כתובה אחת ממשמרות הכהונה - פתחיה אשר נמצאה בסביבת בה היו בתי כנסת (מעון/נירים, עזה),

ומקום ידוע גם ממפת מידבא והמוזכר בתרגום בספר במדבר יחד עם רפיח ששמו שוקמזיי - מלמד על קיום יישוב יהודי וביכ״נ עתיק בסביבה הזו, שטרם נמצא מקומו העתיק.

דבר מפתיע מאד: מצאתי במקורות נוספים ששמה של בת יפתח הגלעדי היה שוקמזיי.

ידועה המחלוקת אם יפתח אכן הרג את בתו, או הגלה אותה.

למאן דאמר שיפתח הגלה את בתו, אולי בזמנו - אזור עזה היה מקום גלות רחוק מאד מהגלעד, אבל לא רחוק מידי, שכן לאותו מאן דאמר היו באות חברותיה של בת יפתח לבקרה מידי פעם.

ומקום גלותה נקרא על שמה: שוקמזיי.